פסק-דין בתיק ת"ק 008471/01

1.         ביום 12/7/2000 התקשר התובע עם הנתבע 2 בהסכם שכותרתו "זכרון דברים" למכירת רכב מסוג שברולט אסטרו מ.ר. 59-459-27 (להלן: "הרכב").

הנתבע שילם לתובע סך של 23,000 ש"ח וביום 20/7/2000 בוצעה העברת הבעלות ברכב בבנק הדואר לשמה של הנתבעת 2, שהיתה באותה העת אשתו של הנתבע 2.

2.         זמן מה אח"כ הודיע הנתבע 2 לתובע כי ברצונו לבטל את העיסקה ולקבל את השבת הכספים ששילם.

3.         התובע טוען כי הסכים לביטול ולהשבה, השיב לנתבע 2 את כספו וקיבל בחזרה את הרכב לידיו אולם כאשר ניסה להעביר את הבעלות לידיו חזרה הוא גילה שבזמן אחזקת הרכב ע"י הנתבע 2 נרשם עיקול של מע"מ על הרכב.

לטענת התובע הוא נאלץ לשלם את החוב למע"מ בסך של 3,500 ש"ח ועל הנתבע להשיב סכום זה לידיו בנוסף לאגרת הרכב ושתי העברות הבעלות.

סכום התביעה הועמד על סך 8,500 ש"ח.

4.         הנתבעת 1 טענה כי גם היא רומתה ע"י הנתבע 2 שהיה בעלה בזמנים הרלבנטים לתביעה , אולם כיום הם גרושים.

עוד טוענת הנתבעת 1, כי העיסקה בנוגע לרכב בוצעה ללא ידיעתה, הרכב לא נרכש עבורה ואין לה כל קשר לעסקה, ועל כן היא אינה רואה בעצמה צד לסכסוך בתוך התיק.

5.         הנתבע  2 לא הגיש כתב הגנה, אולם נכח בדיון שהתקיים  בפני ביום 7/2/2002.

בדיון זה אישר הנתבע 2 את עצם קיום העיסקה עם התובע, אולם טען כי אינו חייב לתובע דבר והוא אינו יודע אם היה עיקול במע"מ על הרכב.

6.         לאחר עיון בטענות הצדדים , ובחומר המצוי בתיק כולו, הגעתי למסקנה לפיה התביעה כנגד הנתבעת 1 תידחה,  הנתבע 2 תתקבל בחלקה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א)                  באשר לנתבעת 1 :

 השתכנעתי כי היא אינה צד לסכסוך שנידון בפניי.

הסכם "זכרון הדברים" נחתם בין התובע לבין הנתבע 2, אשר הציג לתובע את תעודת הזהות של אשתו לצורך רישום הרכב.

הן העיסקה והן ביטולה בוצעו מבלי שהנתבעת 1 היתה מעורבת, למעשה, ניתן לומר, על סמך גירסתה של הנתבעת 1 שלא נסתרה ע"י מי מן הצדדים, כי העיסקה בוצעה  ללא ידיעתה וללא כל שיתוף פעולה מצידה ואני מאמינה  לגרסתה ללא היסוס, ועל כן הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 1.

ב)         אשר לתביעה נגד הנתבע 2 :

בדיון שהתקיים בפניי העיד מטעם התובע מר ניסים סימון שתמך בגירסתו בכל הקשור להשתלשלות הענינים בתיק דנן ובכלל זה אישר מר סימון כי התובע אכן שילם את החוב למע"מ כדי להסיר את העיקול שרבץ על הרכב:

"אני הייתי עם התובע במע"מ חדרה כאשר הוא שילם את החוב, ואני גם כתבתי את "זכרון הדברים" והייתי גם עם התובע בשדה התעופה כשהוא קיבל את האוטו בחזרה, וראיתי שהוא שילם את הכסף בחזרה" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 21-23).

ג)          עדותו  של הנתבע 2 הותירה רושם לא אמין ואינני סבורה כי הנתבע 2 גילה את כל האמת לביהמ"ש, תשובתו המתחמקת באשר לקיום של חוב כל שהוא למע"מ וכן הכחשתו הגורפת באשר לכל השתלשלות הענינים, מלבד הודאתו באשר לעצם קיום העיסקה עם התובע: